שני שירים מתוך מחזור יחסית חדש שכתבתי. שניהם אומנם נכתבו השנה, אבל השורשים שלהם נעוצים עמוק, אי שם, בתקופה שלפני שלוש ומשהו שנים.
*
אח שלו: תלבש סוודר. יהיה בסדר.
*
הֵם יוֹרִים בִּי כָּל יוֹם
כַּדּוּרִים עִם צִפּוּי שֶׁל גּוּמִי
וְלֵב שֶׁל בַּרְזֶל.
הֵם יוֹרִים בִּי
בְּעֵינַיִם
בִּשְׂפָתַיִם
בְּלָשׁוֹן
בְּגַב.
בְּכָתֵף קָרָה.
בִּדְמָמָה.
בְּמִלָּה
שֶׁלֹּא נֶאֱמְרָה.
הֵם יוֹרִים בִּי כָּל יוֹם
אֲבָל הָרוֹפֵא אוֹמֵר
שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר.
זֶה רַק כְּאֵב זְמַנִּי
שֶׁל חִלּוּפֵי-עֹנוֹת.
תִּלְבַּשׁ סְוֶדֶר, הוּא אוֹמֵר
בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי צָרִיךְ אֵפוֹד מָגֵן.
כִּי הֵם יוֹרִים בִּי
אַתָּה לֹא מבִין?
הֵם יוֹרִים בִּי כָּל יוֹם
בָּרֹאשׁ, בַּלֵּב,
בְּבֵית הֶחָזֶה
וכָל מַה שֶׁיּוֹצֵא
זֶה דְּיוֹ.
*
זֶה הַעֹנָה.
נוּ, זֶה רַק הַזְּמַן.
וְזֶה כֻּלָּם.
סךְ הַכֹּל עִנְיָן שֶׁל
חִלּוּפֵי-תְקוּפוֹת בַּשָּׁנָה.
זֶה רגִיל לְגַמְרֵי.
יֶשׁ אֶת זֶה לְכֻלָּם
אַחֲרֵי הַצָּבָא
בָאוּנִיבֶרְסִיטָה
בֵּין מדִּים יְרֹקִים לַחלִיפַת חָתָן.
כֵּן, זֶה רַק הַזְּמַן.
עזוֹב אוֹתְךָ מִכְּתָמִים כְּחֻלִים עַל גּוּפִיָּה.
זֶה הַחֹרֶף.
תֹאכַל טוֹב.
תִּלְבּשׁ סְוֶדֶּר.
יִהְיֶה בְּסֵדֶּר.
הַשֶׁמֶשׁ תָּבוֹא
אִם אַתָּה
תִּגְרוֹם לה לִזְרוֹחַ
כֵּן, יֶשׁ לְךָ אֶת הַכֹּחַ
לְהָעֲמִיד בַּשָּׁמַיִם
אֶת כּל סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית.
וַאֲנִי עוֹנֶה לוֹ
לֹא! אַתָּה לֹא מֵבִין דּבָר.
אֵיזֶה מִין דּבָר זֶה
תִּסְתַּכֵּל,
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלם
אַתָּה לֹא רוֹאֶה?!
תִּסְתַּכֵּל כָּאן
כֵּן, כָּאן, תִּסְתַּכֵּל
סַמוּךְ לַלֶּב
הַפֶּצָע פּתוּחַ
הדְּיוֹ נוֹזֶל!
אַתָּה לֹא מֵבִין?
גַּם לְאֲנָשִׁים כָּאן יֶשׁ צִפּוּי שֶׁל גּוּמִי
וְלֶב שֶׁל בּרְזֶל!
אֲבָל הוּא מַמְשִׁיךְ.
זֶה הַעֹנָה.
נוּ, זֶה רַק הַזְּמַן.
וְזֶה כֻּלָּם.
סךְ הַכֹּל עִנְיָן שֶׁל
חִלּוּפֵי-תְקוּפוֹת בַּשָּׁנָה.
זֶה רגִיל לְגַמְרֵי.
יֶשׁ אֶת זֶה לְכֻלָּם
אַחֲרֵי הַצָּבָא
בָאוּנִיבֶרְסִיטָה
בֵּין מדִּים יְרֹקִים לַחלִיפַת חָתָן.
כֵּן, זֶה רַק הַזְּמַן.
זֶה רַק
הַזְּמַן.
רגעים 
0 תגובות to “רגע עם… שני שירים.”